נשים בדואיות ועצמאות כלכלית
שורת פרויקטים מנסים להציע לנשים הבדואיות כלים כלכליים וחברתיים לשיפור מעמדן
>> מערכת הבלוג | 11 מרץ 2010 | Comments
כשמתייחסים למצב הנשים בישראל, רבים נוהגים להתבונן באוכלוסייה הנשית כמקשה אחת. ראייה זו איננה בהכרח משקפת את המציאות, שכן המגזרים באוכלוסיה מתמודדים עם קשיים שונים. האתגרים העומדים בפתחן של הנשים היהודיות שונים מהקשיים עמם מתמודדות הנשים הבדואיות. אמנם, המאבק הכללי לשוויון תקף, וכל שיפור ותיקון החוק עתיד להשפיע גם על הנשים הבדואיות, אך קיים פער בין שני המגזרים הללו.
האוכלוסייה הבדואית בכללותה, שמנתה בשנת 2008 (לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) למעלה מ-170,000 אזרחים, מצויה בתחתית הסולם הסוציו-אקונומי. יישובי הפזורה הבדואית בנגב סובלים מתשתית רעועה, אחוזי נשירה גבוהים מבתי הספר ומאחוזי פשיעה גבוהים. כמו כן, במרביתם אין תשתית כלכלית – תעסוקתית, והאפשרויות העומדות בפניהם למוביליות חברתית מוגבלת.
בתוך הסביבה החברתית הזו, מתמודדות הנשים הבדואיות עם אתגר כפול. הן חיות בחברה פטריאכלית, בה גברים רבים נושאים יותר מאישה אחת (גם אם לא באופן רשמי). זאת ועוד, מספר הילדים לאישה ביישובי הפזורה גבוה משמעותית מזה של נשים יהודיות חילוניות. מכאן, גידול הילדים נופל באופן בלעדי על הנשים, שרובן המכריע איננו עובד.
העצמה נשית והלוואות לעסקים זעירים
עם זאת, למרות מצבן הקשה, בשנים האחרונות נרשמת מגמה של עידוד נשים בדואיות להכנס למעגל העבודה, חרף הקשיים והסביבה, שאיננה בהכרח תומכת. שורת פרויקטים מעניקים לנשים בדואיות את האמצעים להתחיל ולזכות בעצמאות כלכלית, ולו חלקית. רבים מהפרויקטים מתמקדים בהעצמת נשים בדואיות, ומושתתים על ההבנה שהוצאת הנשים ממעגל האבטלה איננו אפשרי ללא הליך העצמה. רבים מן הפרויקטים מתמקדים במתן אפשרות לרכישת השכלה גבוהה, כמפתח להתקדמות חברתית. בתחום זה נרשמה התקדמות: בשנת 1995 למדה באוניברסיטת בן גוריון בנגב אישה בדואית אחת בלבד, ובעקבות פעילות של עמותת "אלנוהוד", בין השנים 1997-2008 יותר מ-700 נשים בדואיות סיימו את לימודיהן במוסדות להשכלה גבוהה.
פרויקט נוסף מתמקד בעיקר בפן הכלכלי, ומציע הלוואות בסכומים של עד 4,000 שקלים, בהתבסס על מודל בנק ההלוואות של חתן פרס נובל, פרופ' מוחמד יונס. בין הנשים שנעזרות בהלוואות, שמוענקות במסגרת פרויקט SAWA, נמצאות נשים שאינן יודעות קרוא וכתוב, אך ההלוואה מאפשרת להן להשיג עצמאות כלכלית בעזרת הקמת עסקים זעירים. בשנת 2008 בוצעו 494 הלוואות, בהיקף של 2,100,000 שקלים.
עם זאת, על אף ההתקדמות, הדרך להשוואת מעמדן עוד רחוקה. מרבית הנשים הבדואיות אינן נהנות מההלוואות, והשינוי הנדרש מקיף יותר. לפני כשבועיים הגישו ארגוני נשים בדואיות עתירה לבג"צ, שמדגישה את הפער בין המצוי בחוק ובין מצבן הייחודי. בעתירה, טוענות הנשים כי המוסד לביטוח לאומי קובע את זכאותן של אותן נשים לגמלת הבטחת הכנסה באופן שאינו תואם את מציאות חייהן. מכאן, ללא תמיכה של המדינה, שתספק מענה לצרכיהן הייחודיים, אפשרות התקדמותן של הנשים הבדואיות מוגבלת.
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו לפייסבוק, עקבו אחרינו בטוויטר. כדאי גם להצטרף לניוזלטר שלנו ולהירשם להתראות ב-RSS.
